הנה משהו שאני מאוד אוהב לעשות: לעקוב אחר השינויים בעולם המדיה - שינויים המעלימים מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים שמלווים אותנו במשך שנים רבות - ויוצרים אחרים במקומם.
קחו לדוגמה את שוק התצלומים הגנריים. היסטורית, חברות כמו Getty Images ו-Corbis, העסיקו ומעסיקות מאות ואולי אלפי צלמים שצילמו תמונות באיכות גבוהה שנמכרו, בין היתר, לעיתונים, המשתמשים בהן כדי להעשיר את תכניהם.
אבל האינטרנט משנה את המודל הישן.
כל מי שביקר אי פעם באתרי שיתוף תמונות כגון flickr ראה שם בוודאי גם צילומים שצולמו על ידי חובבנים, אך שאיכותם מאוד גבוהה.
והנה לפני שבוע האסימון נפל: Getty Images ו-flickr ישתפו פעולה כך ש-Getty Images תוכל להוסיף לקטלוג שלה תצלומים שייבחרו על ידי עורכיה מתוך היצע התצלומים העצום הקיים ב-flickr. הצלמים יקבלו כמובן חלק מהתשלומים ש-Getty Images תגבה מלקוחותיה.
עבור החברים ב-flickr שהתמונות שלהם ייבחרו זה כמו כסף משמיים - הם הרי צילמו ומצלמים תמונות ממילא, אלא שעכשיו הם גם יקבלו כסף. הצלמים המקצועיים לא ייעלמו, אבל כוח המיקוח שלהם יקטן - וכך גם התלות בהם.
Getty Images מצויה בעצמה תחת איום - איום מכיוונם של אתרי אינטרנט הפועלים כשווקים המקשרים בין גופי לבין צלמים חובבים המצלמים צילומים איכותיים.
האיום הזה הולך ומתממש בענף מדיה נוסף המושפע מאוד מהשינויים בערוצי ההפצה וביכולת להשיג יתרון לגודל - ענף המוסיקה.
במשך שנים הענף הזה נשלט על ידי הלייבלים הגדולים - חברות הענק שהחתימו את האומנים, הקליטו את המוסיקה שלהם והפיצו אותה לצרכנים.
האינטרנט לא רק זעזע את הענף הזה, כי אם - וזה יותר מעניין - החל להצמיח מודלים עסקיים חלופיים.
עד לפני כ-20 שנה CBS האמריקאית היתה בעצמה לייבל מוביל. במאי 2007, כנראה מתוך ניסיון להוריד דרמטית את הגיל הממוצע של קהל היעד שלה, היא רכשה את אתר המוסיקה המגה-פופולארי last.fm תמורת 280 מיליון דולר.
שנה וחודשיים לאחר מכן - ו-CBS חוזרת לענף המוסיקה, אבל הפעם במודל חדש: ביום רביעי last.fm החלה להעביר לאומנים הרשומים אצלה ושאין להם חוזים עם לייבלים, תמלוגים ממכירת המוסיקה שלהם באתר.
מעטים מהאמנים האלה, אם בכלל, הדפיסו את היצירות שלהם על דיסקים. גם אין להם סיבה לעשות זאת - שיטת ההפצה של הלייבלים הוותיקים הוחלפה בהפצה אינטרנטית - והם עדיין מקבלים את התמלוגים המגיעים להם.
המוטיב המרכזי המניע את השינויים בשני המקרים האלה נובע מהיכולת של האינטרנט לשמש כערוץ הפצה וכשוק.
פעם, הדרך היחידה להפיץ מוסיקה היתה לייצר דיסקים ולשנע אותם לאורך מיליוני קילומטרים לחנויות בכל העולם, והדרך היחידה לאסוף מאגר תצלומים איכותי גדול היתה להכיר את הצלמים ואת גופי המדיה - לדעת מי הם, היכן משרדיהם, מה מספר הטלפון שלהם ומה צורכיהם המיוחדים. וככל שהיית שחקן גדול יותר בענפים האלה, הצלחת להוריד את העלויות ולמשוך אליך יותר לקוחות וספקים.
היום הטכנולוגיות הדיגיטליות והאינטרנט מאפשרים לייצר תוכן (מוסיקלי או ויזואלי) ולהפיץ אותו בזול, להגיע ליותר שווקים ולהגיע ליתרונות לגודל - בלי גודל פיסי בכלל.
דרג את התוכן:
מסכים לגמרי.
בעתיד הלא רחוק נשלם כמה שקלים לספק האיטנרנט כדי שיעבירם ליצרני התוכן קרי מוזיקאים וסרטים ונוכל לראות ככל יכולתנו חומרים ברשת