אמנם 2008 לא נגמרה, אבל אולי מכיוון שתשס"ח מגיעה לקיצה, Technorati, פרסם את סיכום 2008 בבלוגספירה.
עבור האתר עצמו, 2008 היתה שנה מעורבת. Technorati החל כמנוע חיפוש לבלוגים. עם הזמן הוא איבד מהרלוונטיות שלו כמנוע חיפוש ואחרי כמה עזיבות של בכירים החל לחפש מודל עסקי חדש להתמקד בו.
הפיתרון שהמנכ"ל החדש שמונה לו בחר היה יצירת רשת פרסום לבלוגים - וכניסה לעולם התוכן: אחרי כישלון מיזוג עם רשת פרסום קיימת באפריל, ביוני הוא גייס 7.5 מיליון דולר, כמה ימים לאחר מכן הקים רשת משלו ובאוגוסט רכש את רשת הבלוגים BlogCritics.
למרות הכסף החדש והשינויים העסקיים, ועל פי Google Trends for Websites, בינתיים הטראפיק של Technorati קפא בשנה האחרונה והתייצב על מעט יותר ממחצית הטראפיק שמשך באמצע 2007.
על פי הדו"ח השנתי הטרי של Technorati, מדי יום נכתבים כ-900,000 פוסטים חדשים, האתר עוקב אחר בלוגים ב-81 שפות והוותק של הבלוגר הממוצע הוא כשלוש שנים.
הדו"ח הזה הוא הראשון שבו Technorati יצר קשר עם כמה בלוגרים וסקר אותם. הבלוגרים נשאלו שאלות רבות, אבל באופן לא מפתיע - אלה הקשורות להכנסותיהם ולרווחיות שלהם קיבלו את הכי הרבה תשומת לב.
על פי Technorati, רוב הבלוגרים שנסקרו משלבים פרסום בבלוגים שלהם. אלה שמשלבים פרסום בבלוגים שלהם משקיעים בבלוג מדי שנה כ-1,800 דולר.
אבל, אומרים ב-Technorati, ההשקעה הזו משתלמת: ההכנסה השנתית הממוצעת היא 6,000 דולר, כלומר פי 3.3 מההשקעה. אבל ההכנסות של הבלוגרים שיש להם מעל 100,000 קוראים בחודש (לשם השוואה, אתרי חדשות ישראלים בינוניים מושכים יותר מ-100,000 קוראים ביום) עולות על 75,000 דולר בשנה (לחצו כאן לחלק בדו"ח המפרט את הממצאים לגבי הכנסות הבלוגרים).
האם אלה מספרים מייצגים? ובכן: לא. הסיבה היא שהשונות בנתוני ההשקעה וההכנסה גדולה מאוד.
הנה מה שקורה כשלא משתמשים בממוצע כי אם בחציון - הנתון הנמצא בדיוק באמצע ההתפלגות. Technorati סקרה 550 בלוגרים אמריקאים. ההשקעה החציונית השנתית בקבוצה הזו היתה 80 דולר (4.4% מהממוצע) וההכנסה החציונית השנתית היתה 200 דולר (3.3% מהממוצע). עדיין רווחי - אבל המספרים אפסיים. לרוב נשאר בעיקר הכיף.
) 
דרג את התוכן:
אחלה כתבה, נתן !!
חבל שבעוד שבחו"ל הבלוגרים עושים בוכטות, של אלפי דולרים בחודש, מכך שהפכו את הבלוגים שלהם לפטפורמות שיווק, שמוכרות כל מוצר כמעט: החל ממקררים עבור לחופשות בקריבים ועד גלולות ויאגרה, קנדומים בטעמים ותחתוני תחרה
אבל במדינתה של ג. יפית (אני ממליצה על פולקע מבושל באבקת כביסה) הכול הולך לאט, לאט.
אבל בסוף גם זה יגיע לגבלוגוספירה המקומית, והבלוגרים כחול לבן יתחילו לעשות קופה.
למה? כי הם נתפסים כאמינים ו"אישיים" יותר מאשר ה"פילה הלאומית", והכי חשוב, הפרסום אצלם ניתן להתאמה ול"תפירה אישית" לקהלי יעד מוגדרים, בעלות אפסית כמעט.